הלם מוגדר כירידה באספקת הדם לרקמות כתוצאה מירידת לחץ הדם.
נבין מהם המשתנים האחראים על לחץ הדם ומהו לחץ דם על מנת להבין את משמעות והגורמים להלם.
שעור מספר 9
הלם
הלם מוגדר כירידה באספקת הדם לרקמות כתוצאה מירידת לחץ הדם.
נבין מהם המשתנים האחראים על לחץ הדם ומהו לחץ דם על מנת להבין את משמעות והגורמים להלם.
לחץ דם – הלחץ שמפעיל הדם על דפנות כלי הדם.
מה משפיע על לחץ הדם?
אם כך, בעיה בכל אחד משלושת הגורמים הללו יכולה להביא למצב של הלם.
במילים אחרות, הלם יכול להיגרם כתוצאה מאובדן דם/נוזלים מסיבי(הלם היפוולמי), כתוצאה מהרחבה לא תקינה של כלי הדם וכתוצאה מהפרעה לבבית.
במשמעות הפשוטה ביותר, כאשר אדם נתון במצב של הלם, אספקת הדם לרקמות נפגעת, דבר שיוביל לפגיעה במערכות שונות עד לקריסה כלל מערכתית כתוצאה ממחסור בחמצן וגלוקוז לאיברים.
במקרה של פגיעה בזרימת הדם לרקמות הגוף ובעיקר למוח, מופעל מנגנון פיצוי:
נזהה כיווץ כלי דם פריפריים על ידי דופק לא נימוש בשתי הידיים!
כמו כן, סימנים נוספים להלם:
נשים דגש על סימנים עיקריים: דופק מהיר, עור חיוור, לח וקר.
ההלם הנפוץ ביותר בטראומה הוא ההלם התת-נפחי.
הלם זה נגרם כתוצאה מאיבוד נוזלים מאסיבי:
הסימנים להלם היפוולמי צוינו לעיל.
בהלם היפוולמי על רקע דימום, הטיפול הינו החזרת הדם/נפח הדם על ידי עירוי דם ו/או נוזלים בהתאם לסיבת ההלם.
באמבולנסים אין עירוי דם היות והדם צריך להיות בקירור מתמיד, ולכן כשלב ראשון ניתן לתת עירוי נוזלים עד אשר יגיע המטופל לבית החולים.
במקרי הלם על רקע התייבשות הטיפול הינו ברמת החזר נוזלים בשתייה ועירוי.
כיוון שהלם זה נגרם גם כתוצאה מדימום, אם נראה פצוע המציג סימני הלם (דופק מהיר, עור חיוור, לח וקר) ללא פצע מדמם הנראה לעין, יש לחשוד לדימום פנימי.
דרגות ההלם מתחלקות בהתאם לנפח הדם/נוזלים שאיבד המטופל:
מתרחש כתוצאה מפגיעה בחוט השדרה שגורמת לפגיעה ביכולת הגוף לכווץ את כלי הדם מנקודת הפגיעה ומטה. כתוצאה מכך כלי דם מתרחבים, לחץ הדם צונח ומוביל להלם.
חשוב להדגיש כי בהלם נוירוגני לא נצפה לעור חיוור וקר אלא לעור אדום וחם.
פגיעה בפעילות הלב כמשאבה תגרום להפרעה בהזרמת הדם ובאספקת הדם לרקמות.
גורמים: קונטוזיה (חבלה) לבבית, אוטם בשריר הלב, הפרעות קצב, טמפונדה לבבי (נוזל בין מעטפת לשריר הלב היוצר לחץ על שריר הלב, המונע ממנו להרפות כראוי), חזה אוויר בלחץ וכו'.
לדוגמא, בחזה אוויר בלחץ הריאה נדחקת על הלב ומונעת את התרחבותו המלאה. ללא התרחבות תקינה, לא ייכנס ללב מספיק דם לטובת הפעימה הבאה.
הלם שנובע מהרחבת כלי דם כתוצאה ממחלה/זיהום. החיידקים המזהמים מפרישים רעלנים אשר מביאים להתרחבות של כלי הדם. הלם ספטי מתפתח לרוב באופן איטי בהשוואה ליתר סוגי ההלם.
אנפילקסיס הוא מצב של תגובת יתר של מערכת החיסון לאלרגן (לדוגמא – בוטנים, חלב, עקיצת דבורה ועוד). בתגובה זו מופרש חומר בשם היסטמין אשר גורם להרחבת כלי דם. כאשר ההרחבה היא קיצונית הדבר יוביל להלם.
במידה ולמטופל יש מזרק אפינפרין (Epipen), יש להמליץ לו להשתמש בו בעת חשיפה לאלרגן והופעת סימני ההלם שצוינו.
תגובות הגוף להלם היפוולמי (ירידה במאזן הנוזלים) כוללות בין היתר הפרשה של ההורמונים וזופרסין ואנגיוטנסין הגורמים להתכווצות של כלי הדם הקטנים בגוף: בעור, ברקמות השומן, בחיבור עצמות שרירי השלד והאיברים השונים, למעט הלב והמוח. התכווצות זו מרכזת את הדם הנותר בכלי הדם המרכזיים והחשובים יותר. בנוסף לכך, הורמונים אלה גורמים לעליה ברמת הספיגה של מים ונתרן בכליות ובכך מקטינים את אובדן הנוזלים דרך שתן.