שטף דם (שט”ד) בהגדרתו הוא יציאת נוזל הדם מכלי הדם.
שעור מספר 3
דימומים
שטף דם (שט”ד) בהגדרתו הוא יציאת נוזל הדם מכלי הדם.
ניתן לחלק את הדימומים לשלושה סוגים:
כל שט”ד פנימי יכול להתפתח לרמה של הלם. בשט”ד פנימי ישנו קושי באבחנה. יש לחשוד בדימום זה כאשר ישנם סימני הלם לא מוסברים, סימנים חיצונים על הגוף (סימנים כחולים או חבלות). שט”ד זה ניתן לעצור בחדר ניתוח.
ניתן לעצור שט”דים על ידי לחץ ישיר או לחץ עקיף:
כמובן שתמיד נעדיף להשתמש בלחץ ישיר ולא עקיף על מנת למנוע נמקים מיותרים, אך ישנם מספר מקרים בהם יש להפעיל לחץ עקיף .
נזכור מקרים אלו בעזרת ראשי התיבות קב”ר רח”ל וכן במקרה תחת אש:
הפעולה הזאת מותרת אך ורק לחובשים, פראמדיקים ורופאים משום שמרגע הנחת הח”ע מתחילים להצטבר במקום רעלנים ונוצרים קרישי דם, ולכן יש צורך במטפל מיומן שיידע כיצד להמיר את הח”ע בצורה נכונה וכיצד להתמודד עם הסיבוכים העלולים להתפתח.
כמו כן, קיימות נקודות לחיצה המשמשות אותנו במקרים בהן עלינו להניח חסם עורקים אך אין באפשרותנו לעשות זאת (אין חסם עורקים בהישג יד, נקודת הדימום אינה מאפשרת הנחת חסם, לדוגמא בית שחי). נלמד על נקודות אלו בשיעורים המעשיים.
פצעים הם פגיעה יום-יומית ושכיחה ובדרך כלל ניתן לטפל בהם בצורה עצמאית.
סוגים: שריטה, שפשוף, קרע, כוויה.