סוכרת הינה מחלה מטבולית כרונית, אשר גורמת לפגיעה ביכולתו של החולה לאזן את רמות הסוכר בדמו. הסוכרת היא בין המחלות הנפוצות ביותר בעולם המערבי, ואחוזי הלוקים במחלה זו הכפיל את עצמו במהלך עשרים השנים האחרונות. על ידי הבנת גורמי הסיכון למחלה, נוכל להבין איך ניתן לצמצם את התופעה.
סוכרת נפוצה – Type II – (בעבר NIDDM) – נפוץ יותר בקרב מבוגרים. סוכרת נרכשת, בעלת קשר הדוק לאורחות חיים לא מאוזנים (תזונה לא נכונה, חוסר בפעילות גופנית), בעלת מרכיב גנטי חזק. מתבטאת בעליית התנגדות של תאי המטרה לאינסולין ולכן התאים אינם מגיבים לאינסולין באופן תקין.
ניתן לטפל בסוכרת זו באמצעות כדורים (הכדורים גורמים להורדת ההתנגדות של תאי המטרה לאינסולין, שכן בשלבים הראשוניים של המחלה מיוצר אינסולין ע”י הלבלב). ניתן גם לטפל באמצעות אינסולין כתלות בתגובת הגוף לטיפול הפומי ובחומרת המחלה (NIDDM – Non Insulin Dependent Diabetes Mellitus).
רמת סוכר נמוכה בדם מתחת ל -60 mg/dl.
לרוב נגרם על ידי הזרקת יתר של אינסולין, פספוס ארוחות, פעילות גופנית חריגה, הקאות ושלשולים (נפוץ יותר אצל סוכרתיים, כמובן).
זיהוי מקרה
- מטופל הידוע כחולה סוכרת
- רעב
- הזעה
- חיוורון
- שינויים ברמת ההכרה (אפאטיות/חוסר הכרה/אגטטיביות)
- רעידות שרירים
- בלבול
- דופק מהיר
- נשימות מהירות
- פרכוסים
- סחרחורות, וכמובן רמת סוכר נמוכה
טיפול
- במידה והחולה בהכרה מלאה ומתאר את התסמינים, יש לתת לו לאכול לחם (פחמימה מורכבת) עם סוכר זמין (ריבה לדוגמה) על מנת להעלות במהירות את רמות הסוכר לטווח זמן ארוך
- במידה והחולה מעורפל הכרה, יש צורך להזמין אמבולנס לצורך מתן גלוקוז באופן פומי/לווריד ולפעול על פי הוראות המוקד
רמת סוכר גבוה בדם מעל ל- 120 mg/dl.
נגרם בדרך כלל על ידי חוסר הזרקה באינסולין/נטילה לא נכונה של התרופות לסוכרת, זיהום, מחלה או טיפול בסטרואידים.
הגוף מפריש את הסוכר הרב בשתן, דבר אשר גורם לשתן מרובה העלול לגרום להתייבשות!
זיהוי מקרה
הסימנים בדר”כ יבואו לידי ביטוי כאשר רמות הסוכר יעלו מעל 300 mg/dl.
- התדרדרות איטית (ביחס להיפוגליקמיה) ברמת ההכרה
- הטלת שתן מרובה
- ריח אצטון מהפה
- כאבי בטן
- צמא
- נשימות מהירות ושטחיות
- דופק מהיר, רמות סוכר גבוהות בדם
טיפול
ברמת השטח אין טיפול מלבד מתן שתייה ומניעת התייבשות, וכן פינוי לבי”ח. במידה והמטופל אינו מצליח לשתות בלי להקיא, יש לציין זאת בפני אנשי צוות הרפואי לצורך מתן נוזל בווריד.
סוכרת לא מאוזנת לאורך זמן עלולה לפגוע באיברים שונים.
איברי המטרה העיקריים הם:
- לב, כלי דם (סיכון מוגבר לשבץ מוחי)
- כליות
- עיניים
- פגיעה עצבית שעלולה להוביל לירידה בתחושה ובכך לפגיעה בגפיים.
דגש
במצב בו אנו יודעים שהמטופל הוא חולה סוכרת ואנו מזהים כי הוא נמצא במצב מסכן, אך איננו מזהים מה סוג ההידרדרות (היפוגליקמיה/היפרגליקמיה)- נעדיף לחשוד למצב החמור יותר, היפוגליקמיה.