פגיעות האקלים מכילות בתוכן פגיעות הנגרמות מחום ומקור. כל אחד מתנאים אלו משפיע על הגוף בצורה שונה ועלינו לדעת להתמודד עם השפעות אלה בצורה נכונה.

• הדבר החשוב ביותר הוא המניעה. בנקל אפשר להימנע מלהגיע למצב של פגיעות אקלים, ועל כך נפרט בהמשך
• אין לבצע פעולה שאין בסמכותך לעשות, למשל הכנסת עירוי.

• דופק מהיר, הגוף מנסה לפצות על חוסר הנוזלים בדם על ידי העלאת קצב הלב
• לחץ דם נמוך, נובע מכך שיש פחות מכמות הנוזלים הנדרשת במערכת כל הדם
• בחילות
• כאבי ראש
• סחרחורת
• יובש בגרון וצמא. בצורה זו הגוף מסמן לנו שאנו נדרשים להכניס נוזלים לגוף
• שתן צהוב ומועט
• סיפור מקרה

• מניעה, כמו שהוזכר למעלה. שתיית מים תמנע מצב של התייבשות
• הושבת המטופל בצל
• השקיית המטופל במים בלגימות קטנות יחסית
• במהלך ההתייבשות הגוף איבד הרבה ממלחיו, רצוי לאכול מאכל מלוח
• קרה והמצב החמיר או שהמטופל לא מסוגל לשתות, יש לפנותו לבית החולים.

מכת חום מוגדרת כעליית טמפרטורת הגוף מעל ארבעים מעלות צלזיוס. כמו במקרה של התחשמלות, בחום גבוה כמו זה החלבונים בגוף עוברים דנטורציה, שינוי במבנה המרחבי שלהם. במקרה שלנו הכוונה היא שהם יפסיקו לתפקד כראוי. היות והאנזימים שבגופנו מורכבים מחלבונים, והם אלה שאחראים לרוב התהליכים הביולוגיים בגופנו, מצב זה הוא מסכן חיים. מצב של מכת חום גורם למוות בטווח המיידי ומחייב טיפול דחוף.

• סימני הזיהוי של התייבשות
• עור סמוק
• בלבול
• רעידות בגוף
• חוסר יכולת לעמוד
• קושי בדיבור
• איבוד הכרה
• הזיות
• פרכוסים

• מניעה, שתייה מרובה של מים ומנוחה
• הובלת המטופל למקום מוצל
• הפשטת המטופל
• שפיכת כמויות גדולות של מים על גוף המטופל מהחזה ומטה
• פינוי מיידי לבית החולים.

היפותרמיה מוגדרת כירידת טמפרטורת הגוף אל מתחת לכ-35 מעלות. מצב זה נגרם לרוב בזמן שהייה ארוכה בקור או בשהייה בתנאי קור לאחר הזעה מרובה. כאשר טמפרטורת הגוף יורדת אל מתחת ל-32 מעלות, הסימפטומים משתנים ומחמירים. תנאי הקור משפיעים על זרימת הדם בגוף. בתנאים אלו כלי הדם בפריפריה עוברים וזוקונסטריקציה (כיווץ) ודם לא מגיע לפריפריה בכמות מספקת (אצבעות, גפיים). לכן, לאחר זמן רב בשהייה בתנאי קור מתפתחים נמקים באיברים אלו. חשוב להדגיש כי כאשר אתם נתקלים במצב של אדם השוהה במשך זמן רב בתנאי קור, אתם עלולים להתבלבל משום שלא תראו אותו רועד והוא אף יכול להתנהג כאילו הכול כשורה.

• קור
• נימול בגפיים
• רעידות
• בהיפותרמיה מתקדמת המטופל יהיה אפאטי ואדיש ורעידותיו אף יפסיקו
• חוסר הכרה

• הבאת המטופל למקום חם
• החלפת בגדיו, אם רטובים
• חימומו בעזרת שקיות חימום במגע לא ישיר
• כיסויו בשמיכות
• פינוי לבית החולים אם המטופל אינו מראה סימני התאוששות.

• אין לתת אלכוהול. אלכוהול מגביר את זרימת הדם רק לזמן קצר ואחר כך מרחיב את כלי הדם ובכך מקרר אף יותר את הגוף
• לא לנסות לטפל באיברים שקפאו, יש להשאיר טיפול זה לבית החולים
• אין להשתמש במים חמים להפשרת המטופל.

פרכוסי חום הם תופעה יחסית שכיחה אצל ילדים (לרוב מגיל חצי שנה ועד 5 שנים) שחום גופם עולה מעל כ-38 מעלות כתוצאה מנגיף או ממחלה. פרכוסי חום נמשכים לרוב כחמש דקות ובמקרים חריגים יכולים להתארך לכחמש עשרה דקות.

• איבוד הכרה
• איבוד שליטה על סוגרים
• פרכוס

• פינוי דחוף
• שוכב במקום בטוח שאינו יכול ליפול ממנו או לפגוע במשהו
• נסו להשכיב את הילד על צידו כדי למנוע חנק
• אם צריך, נעבור לסכימת החייאה

הטיפול הוא כמו בפרכוס רגיל רק שבמקרה זה יש צורך לקרר את המטופל באמצעות הנחה של מגבת רטובה על מצח המטופל (לא על כל פניו) ועל חזהו.