בניגוד לדעה הרווחת, מטרת ההחייאה היא לא “להחיות” אדם שמת. מטרת ההחייאה היא למנוע מוות מוחי והידרדרות המטופל. פעולת ההחייאה למעשה דוחה את המוות המוחי על ידי “החלפת” פעולות הלב.
הגורמים המעלים משמעותית את סיכויי הישרדות החולה לאחר החייאה הם:
- זיהוי מהיר של דום לב.
- התחלה של עיסויים יעילים בהקדם האפשרי.
- מתן שוק חשמלי במידת הצורך בהקדם האפשרי.
בסכמת ההחייאה שלב העיסויים הוא השלב החשוב ביותר לטובת החולה, ולכן נשתדל להגיע אליו במהירות האפשרית ולבצע אותו ביעילות המרבית, כפי שיוסבר בהמשך.
וידוא בטיחות (Safety) של המטפל והמטופל. במידת הצורך הרחקת גורם מסכן.
מה עלול לסכן את הבטיחות האישית שלנו?
- שריפות
- נוכחות חשמל
- עוברי אורח וסקרנים
- פיגועי טרור
- כלי רכב חלופיים
בדיקת הכרה –
***חשוב לבצע שלב זה במהירות ולעבור לשלב הבא על מנת להתחיל בעיסויים כמה שיותר מהר***
את רמת ההכרה אנו נוהגים להעריך בסולם AVPU:
| Alert |
בהכרה מלאה |
| Voice |
מגיב רק לקול |
| Pain |
מגיב רק לכאב |
| Unresponsive |
לא מגיב כלל |
נבדוק את רמת ההכרה בשני שלבים:
שלב ראשון – בדיקה מילולית
- ננסה ליצור קשר באמצעות דיבור ומגע בכתף במטרה לעורר את המטופל: “אדוני?, איך אתה מרגיש?” ומחיאות כפיים ליד האוזן.
- במידה וענה בצורה עניינית וברורה, ניתן להגדירו כבעל הכרה מלאה.
- במידה וזז או מלמל תשובה לא עניינית ניתן להגדירו כמגיב לקול בלבד.
שלב שני – בדיקה פיזית
- יש ללחוץ בעוצמה מירבית בשני שרירי הטרפז (“שריר המסאז’ “, בין הכתף לצוואר).
- במידה ומגיב בתנועה או מלמול, ניתן להגדירו מעורפל הכרה.
- במידה ואינו מגיב – נגדיר החולה מחוסר הכרה ומייד נעבור לשלב הבא.
בשלב זה נבצע שלושה דברים במקביל:
- נבקש מעובר אורח שיחייג 101.
- נבקש מעובר אורח נוסף שירוץ לחפש דפיברילטור (מכשיר החייאה; נרחיב עליו בהמשך).
- מניחים יד על בית החזה, מסתכלים על הבטן, ומחפשים לראות עלייה וירידה של איזור בית החזה (סימן לכך שהאדם נושם). במידה והמטופל אינו נושם/אינו נושם תקין – סימן שאין לו דופק (או שהדופק יאבד בקרוב מאוד).
- עלינו לחשוף את בית החזה של המטופל ולהעריך האם הוא נושםבאופן תקין? (קיימת חשיבות מירבית להבחנה בנשימות אגונאליות/סופניות – נשימות איטיות ושטחיות אשר אינן יעילות, ולכן החולה ייחשב כלא נושם).
- במידה והמטופל נושם באופן עצמוני וסדיר נמשיך טיפול לפי סכימת עילפון.
- במידה והמטופל אינו בהכרה וגם לא נושם/ נושם בצורה לא תקינה, נעבור לשלב הבא בסכימה.
- עמוד על הברכיים עם גב זקוף בצד המטופל. מקם את ידיך, כאשר כרית כף היד החזקה נמצאת במרכז בית החזה, וכף היד החלשה חובקת את כף היד החזקה. דאג לשמור על מרפקים נעולים (כל הזרוע – ב180 מעלות) וברכיים ב90 מעלות ביחס לגוף.
- התחל בלחיצות. שים לב כי כל עיסוי מורכב מלחיצה עמוקה על בית החזה ושחרור הלחיצה.
- יש להקפיד להשאיר את המרפקים נעולים כדי למנוע התעייפות של שרירי היד.
- חשוב לשמור על 3 דגשים במהלך העיסויים!
- קצב העיסויים – לפחות 100 בדקה. בכדי לעמוד בקצב יש לשיר בלב את אחד השירים: “אגדו דו דו” או “(That’s the way aha (aha I like it”.
- עומק העיסויים יהיה 1/3 מבית החזה (כ-5 ס”מ).
- אין להפסיק בעיסויים! שמור על רציפות העיסויים עד להגעת האמבולנס.
- דאג לבצע חילוף כל שתי דקות תוך מינימום הפסקה בעיסויים.
- חיבור דפיברילטור יתבצע בהקדם האפשרי, ללא הפסקה של העיסויים. במידה והמכשיר ימליץ על שוק – יש לבצע עיסויים מרגע המלצת המכשיר ועד רגע לפני מן השוק עצמו.
- בילדים נבצע עיסויים עם יד אחת (במקום שתיים במבוגר), תוך כדי שמירה על כל הדגשים.
- בתינוקות נבצע עיסויים בעזרת שתי אצבעות, במרכז קו הפטמות, כאשר התינוק מונח על מצע קשיח ועם הגבהה קלה מתחת לשכמות ובקצב של כ-130 עיסויים לדקה.
הערה
במידה וקיים ברשותנו ציוד החייאה (אמבו, מיכל חמצן וסקשן), ואך ורק במידה וקיימות מספיק ידיים מיומנות בזירה (זכרו: השלב הכי חשוב הינו ביצוע העיסויים), נבצע את סכמת ההחייאה לפי C-A-B. כלומר, נתחיל לבצע עיסויים עד אשר כל הציוד מוכן.
כעת, נפנה הפרשות באמצעות הסקשן, נטה את הראש אחורה ונכניס מנתב אוויר. כעת נבצע שתי הנשמות באמצעות האמבו המחובר לחמצן, ונמשיך בעיסויים. כל 30 עיסויים נבצע שתי הנשמות עד הגעת האמבולנס.
**היום, עיקר התועלת בהחייאה היא מעיסויים, ניתן לשלב הנשמות בידיים מיומנות כאשר מדובר בבן משפחה או להבדיל בצוות רפואי במידה וקיים ברשותו ציוד החייאה**
כניסה לחניכים
כניסה למדריכים
