חשוב להבין, הלידה הינה תהליך פיזיולוגי שיכול להתרחש באופן תקין ללא התערבות חיצונית. אבל, הוא יכול להשתבש בכל מיני צורות, שם עלינו להתערב.

ציר=כיווץ הרחם.
לקראת הלידה, הצירים מתגברים.

• צירים הנמשכים בין 45-60 שניות בהפרשים של 1-2 דקות ביניהם.
• רצון עז לריקון מעיים.
• CROWNING רואים את קודקוד היילוד.

במקרים כאלה יש להתכונן ללידה.

• פרטיות האם!
• לשים את האם על מיטה או משטח קשיח.
• כרית/שמיכה מתחת לראש האם.
• דאגה ומצעים ומגבות נקיות.
• חימום החדר/איזור הלידה.

איזור שרירי בין פתח הנרתיק לפי הטבעת. בזמן הלידה יש להגן על הפרינאום למניעת קרעים.
חשוב להבין, קרע בפרינאום יכול לגרום לזיהומים, קושי רב בלידות הבאות, היפוולמיה. הגן על הפרינאום!
ההגנה מתבצעת על ידי לחיצה עליו באמצעות פד גזה.

כאשר העובר מרגיש מצוקה, הוא מפריש צואה לתוך מי השפיר.
מים בצבע חום/צהוב.
מסוכן לחנק היילוד ולזיהום.

הראש יוצא ראשון, כשהפנים כלפי מטה. כשיוצא, יש לתמוך בראש שלא ייפול.
מרגע שהתינוק יצא כולו, בתנועה סיבובית שלו, תומכים בו שלא ייפול.
שימו לב- היילוד מחליק מאוד!

שמים קליפסים כ5 אצבעות מהיילוד על חבל הטבור, מרחיקים עוד כמה ס"מ ושמים קליפס נוסף. חותכים באמצע.

לאחר לידת היילוד, השלייה יוצת (בעוד צירים) ושומרים אותה בתוך שקית מיוחדת וסטרילית.

הלידה לא הסתיימה כל עוד השלייה לא יצאה!
אבל, לא מחכים ללידת השלייה- יש להתחיל בפינוי לבית החולים.

בסיום הלידה, יש לרשום ולתעד את שעת הלידה.
יש לייבש את היילוד, לחמם אותו ואת סביבתו, ביצוע סקשן במידת הצורך.
יש לבצע בדיקת הערכה "אפגר" ליילוד לאחר כדקה, 5 דקות ו10 דקות.
במידה והיילוד לא נושם ויש לגרות נשימתית, יש לבצע עיסוי בגב בין השכמות של היילוד.
חשוב מאוד לשמור על חום גופו של היילוד!

דופק מתחת 60 פעימות לדקה.
סכמת ההחייאה תתבצע לפי סדר ABC (ולא CAB).
יחס הנשמות לעיסויים הינו 1:3.
יש לאוורר ולחמצן את היילוד היטב, בדרך כלל הסיבה נשימתית.

מצג עכוז, גפה, צד, צניחת חבל הטבור:
בכל המקרים מהסוג הזה יש להנחות את היולדת לשכב בתנוחה שתקל עליה ותפחית את הלחץ כלפי מטה.
לשכב על 4, ישבן למעלה, פנים למטה. תנוחה כזאת מפחיתה לחץ, ומאטה את תהליך הלידה.
מדובר במצבים מסוכנים שיכולים להשתבש בצורה דרמטית.
יש להשאיר את היולדת בתנוחה הזאת ולפנות לבית החולים.

בטרם הזמן, זהו מצב חירום מידי מסכן חיים. בדרך כלל גורר דימום מאסיבי, יש לחשוד להיפוולמיה.
גורמי סיכון: ל"ד גבוה, היפרדות שלייה בהריון הקודם, טראומה.
שליית פתח– מצב בו השלייה משתרשת ומתיישבת בפתח הואגינה. נשאף להגיע ללידה בחדר לידה, בדרך כלל יגרור דימום מאסיבי והיפוולמיה מהירה מאוד