פרכוסים היא הפרעה נוירולוגית שכיחה העלולה להיגרם ממספר סיבות, ביניהן הפרעה בהתפתחות המוח, גידול סרטני או ממחלת האפילפסיה. המידע במוח מועבר באמצעות אותות חשמליים, והתקף אפילפטי (פרכוס) הוא מצב בו קיימת הפרעה פתאומית וחולפת בפעילות החשמלית במוח. אופן התבטאות ההתקף והיקפו תלוי באזור המוח שנפגע, לרוב ממקור קליפת המוח (קורטקס).
כאשר נגיע לחולה מחוסר הכרה, אלו הן הדרכים לזהות האם הוא עבר פרכוס או לא:
- תשאול הסובבים אותו
- במידה ובמקום נמצא מכר יש לשאול האם האדם סובל מאפילפסיה
- לרוב נצפה באיבוד שליטה על הסוגרים (האדם ייתן שתן וצואה) ולפעמים נבחין גם בסימני נשיכה על הלשון
כאשר האדם ישוב להכרה הדרך הטובה ביותר להבדיל בין פרכוס לעילפון היא הערכת הזמן הנדרש לחזור להכרה ולתגובתיות תקינה לסביבה. משך הזמן בו ישוב להכרה שלאחר פרכוס הוא ארוך בהרבה מלאחר עילפון.
שימו לב! בזמן הפרכוס אין להפריע למפרכס או להחזיק את גופו, שכן הוא עלול לפגוע בנו או בעצמו (שברים בעצמות), כתוצאה מכיווץ השרירים ומניעת התנועה.