• אאורה (Aura): השלב המקדים. החולה יתאר איזה שהוא טעם, ריח, צליל מוכר, תחושת דז’ה וו. זהו שלב מבשר הפרכוס.
• השלב הטוני (Tonic): החולה יאבד הכרה, כל שריריו יתכווצו (אם הוא עמד או ישב הוא ייפול על הרצפה). לעיתים תישמע צעקה כתוצאה מכיווץ בית החזה והריאות.
• השלב הקלוני (Clonic): שרירי החולה יתכווצו וירפו במהירות, דבר אשר יגרום לתנועות פרכוס אופייניות.
• השלב הפוסט אקטלי (Postictal): החולה חוזר להכרה חלקית, לרוב יהיה מבולבל, עייף וישנוני, אך לאחר מספר דקות יחזור להכרה מלאה.
• סטטוס אפילפטיקוס – פרכוס גדול הנמשך 30 דקות ומעלה או לחילופין התקפים חוזרים ללא חזרה להכרה בין ההתקפים. המטופל יזדקק להתערבות תרופתית על מנת לעצור את הפרכוס, ולא – הפרכוס ייגמר כשתיגמר לו האנרגיה בגוף.

כאשר  נגיע לחולה מחוסר הכרה, אלו הן הדרכים לזהות האם הוא עבר פרכוס או לא:

• תשאול הסובבים אותו
• במידה ובמקום נמצא מכר יש לשאול האם האדם סובל מאפילפסיה
• לרוב נצפה באיבוד שליטה על הסוגרים (האדם ייתן שתן וצואה) ולפעמים נבחין גם בסימני נשיכה על הלשון

כאשר האדם ישוב להכרה הדרך הטובה ביותר להבדיל בין פרכוס לעילפון היא הערכת הזמן הנדרש לחזור להכרה ולתגובתיות תקינה לסביבה.  משך הזמן בו ישוב להכרה שלאחר פרכוס הוא ארוך בהרבה מלאחר עילפון.

שימו לב! בזמן הפרכוס אין להפריע למפרכס או להחזיק את גופו, שכן הוא עלול לפגוע בנו או בעצמו (שברים בעצמות), כתוצאה מכיווץ השרירים ומניעת התנועה.

• להרחיק חפצים מהאזור ולרפד את ראשו עם כרית או כל חפץ רך שנמצא בהישג יד
• אין לנסות לפתוח את פיו ולהחזיק את לשונו בחוץ, אלא אך ורק לרפד את ראשו
• להזעיק עזרה ולהמתין שהפרכוס יחלוף
• במידה וקיים ברשותנו בלון חמצן רפואי עם מסיכה ניתן לתת חמצן במהירות זרימה של 10 LPM  במסיכת חמצן רגילה