מצבי חירום קרדיווסקולריים רענון לקורס 44 שעות

שעור מספר 9

מצבי חירום קרדיווסקולריים

טרשת עורקים (הסתיידות עורקים)

זהו תהליך כרוני ואסימפטומטי המתחיל בגיל צעיר. שכבה של רובד שומנים, תאי שריר, תאי דם לבנים וכו’ שוקעת בין השכבות הפנימיות של העורקים ומצרה אותם.

טרשת העורקים הופכת לסימפטומטית כאשר הרובד הטרשתי מצר באופן משמעותי את העורק ומשבש את זרימת הדם אל שריר הלב.

כאשר הלב לא יקבל את אספקת חמצן הנדרשת לצורך פעילותו הוא יאותת על כך באמצעות כאב.

גורמים

הגורמים לטרשת עורקים מתחלקים לגורמים נשלטים ובלתי נשלטים:

  • נשלטים: עישון, תזונה נכונה, פעילות גופנית, שמירה על המשקל, מתח נפשי, סכרת לא מטופלת, לחץ דם גבוה לא מטופל.
  • בלתי נשלטים: גיל, מין (בעיקר גברים) ותורשה.

מניעה

אז מה ביכולתנו לעשות כדי למנוע הגעה למצב זה?

  • אכילה בריאה ומאוזנת
  • הקפדה על פעילות גופנית (המינימום המומלץ הוא שעתיים שבועיות של ספורט)
  • מעקב אצל רופא מעל גיל 40 במידה וקיים סיפור משפחתי של מחלות לב
  • שמירה על אורח חיים רגוע

מחקר ישראלי שנערך בקרב בני 25 עד 45 הראה כי הקפדה על ארוחת בוקר מסודרת מורידה את רמת השומנים בדם, דבר המפחית את ההסתברות ללקות באירוע לב בחצי!

תעוקת חזה – Angina Pectoris

תעוקת חזה כשמה כן היא, כאבים בחזה.

מדובר בכאבים בחזה שנגרמים כתוצאה מתהליך טרשת העורקים שמצר את העורקים הקורונריים וכתוצאה מכך הלב עובר תהליכי איסכמיה (התנמקות).

  • תעוקת חזה יציבה: מטופל שמתלונן על כאבים בחזה אשר מוכרים לו, ומורגשים בעת מאמץ (לדוגמא לאחר עליית קומה במדרגות) וחולפים לאחר מנוחה. לרוב יוקלו לאחר טיפול תרופתי .
  • תעוקת חזה בלתי יציבה: כאבים בחזה ממקור לבבי, אינם מוכרים למטופל, מופיעים בעת מנוחה ומחמירים באופיים, לרוב אינם חולפים לאחר טיפול תרופתי.

בכל מקרה של תעוקת חזה חשוב לפנות את הנפגע למיון מחשש שמא מדובר בחסימה מלאה של העורקים הקורונריים המצריכה טיפול מיידי (אוטם בשריר הלב) או שמא המטופל צריך המשך הערכה קלינית והשגחה.

אוטם בשריר הלב – Myocardial Infarction

חסימה מלאה של עורק קורונרי המזין סגמנט מהלב.

פתופיזיולוגיה

אוטם בשריר הלב

רובד טרשתי מהשכבה הפנימית של כלי הדם נקרע ממקומו ונוצר “פצע” בעורק הקורונרי.

הגוף בניסיון לשמור על עצמו מפעיל את מערכת הקרישה וזו יוצרת קריש דם במקום. קריש הדם גדל עד אשר הוא חוסם את העורק כולו ומונע מעבר של דם (ובו חמצן וגלוקוז) אל סגמנט בשריר הלב ומתחיל תהליך איסכמיה (התנמקות).

סימנים

סימנים עיקריים:

  • כאבים בחזה (בדר”כ לוחצים)
  • חיוורון
  • זיעה קרה

סימנים נוספים:

  • הקרנות של הכאב ליד שמאל
  • לסת תחתונה וגב
  • חולשה, קוצר נשימה
  • הפרעות בקצב הלב
  • צרבות/בחילות.

אבחנה

ברמת השטח אנו נוכל לחשוד כי מדובר באוטם בשריר הלב על סמך קליניקה של המטופל ובדיקת אק”ג.

על מנת לאבחן באופן ודאי, אנו צריכים לעשות בדיקת דם שתחפש חומרים ספציפיים שמופרשים אך ורק כאשר יש מוות של שריר לב, ולכן תמיד נפנה לבי”ח על מנת לוודא האם מדובר באוטם או שמא מדובר בכאב אחר.

סכנות

הפרעות קצב (סיבת המוות הנפוצה ביותר באוטם), קרע בשריר הלב, אי ספיקת לב, בצקת ריאות, הלם קרדיוגני.

שימו לב!!!

זוהי טעות נפוצה לחשוב שלאדם בהתקף לב יהיו שינויים בדופק או שהוא בהכרח יהיה מחוסר הכרה.

בהתקף לב האדם הוא בהכרה וערכי הדופק שלו גם יכולים להיות תקינים!

ניתן לחוות אוטם בשריר הלב ללא כאב חזה כלל, בעיקר בחולי סוכרת, זקנים ואלכוהוליסטים, אשר מערכות העצבים שלהם מתפקדות באופן לקוי.

הסימנים המעידים, כאמור, יכולים להיות חולשה, קושי בנשימה וחיוורון בלבד – לכן עלינו להגביר ערנות לשאול שאלות נוספות ולהחמיר ולחשוד לאוטם על פי מראה החולה!

טיפול

  • הרגעת החולה – כאשר חולה לחוץ, יש עליה בדופק ודרישת החמצן לשריר הלב עולה! ככל שתאי הלב יצטרכו יותר חמצן ולא יקבלו אותו, כך יגדל הנזק הנגרם לשריר הלב.
  • קריאה לעזרה (101)
  • במידה והחולה נוטל אספירין יש לציין זאת בשיחה עם המוקד

דום לב והפרעות קצב

דום לב הינו מצב בו הלב מפסיק לפעום וכתוצאה מכך דם אינו זורם בגוף.

כאשר אנו מדברים על דום לב אנו תמיד מדברים על דום לב מכני, אם כי גם כאשר אין פעילות מכנית בלב אין הדבר אומר שבהכרח אין פעילות חשמלית. מצבים של דום לב והפרעות קצב קשות לא יאפשרו זרימת דם מספקת לגוף.

  • דום לב (Asystole) – המושג מתייחס לפעילות המכנית של הלב, אך מדובר על דום לב בו אין פעילות חשמלית ואין פעילות מכנית.
  • פרפור חדרים ( VF- Ventricular Fibrillation) – מצב בו חדרי הלב מתכווצים באופן מהיר, לא סדיר (יש פעילות חשמלית) ולא אפקטיבי (הלב איננו מצליח להתכווץ אפקטיבית ולהזרים דם לגוף).
  • טאכיקרדיה חדרית ללא דופק (Pulseless Ventricular Tachycardia) – כשמה כן היא, מצב בו יש פעילות חשמלית מהירה בלב אך הוא איננו מצליח להתכווץ מכנית.
  • PEA – Pulseless Electrical Activity – מצב בו אין פעילות מכנית של הלב (אינו מתכווץ) אך בחיבור המטופל לאק”ג ניתן לראות פעילות חשמלית קלה ולא מספקת.

כאשר אנו מחברים בהחייאה מטופל לדפיברילטור, אנו מעוניינים לבדוק האם מתן שוק ע”י הדפיברילטור יאפס את הפעילות החשמלית של הלב (ליצור אסיסטולה) ויאפשר חזרה לקצב רגיל.

דפיברילטור (AED) עם המדבקות לצידו

טיפול

הטיפול במצבים אלו הוא החייאה וקריאה למד”א.

במצב של דום לב ו-PEA  הדפיברילטור לא ימליץ על מתן שוק שכן פעילות הלב מאופסת במצבים אלו.

אי ספיקת לב

מצב כרוני שנגרם בשל  מוות או פגיעה ברקמת הלב.

נדמה את פעולת הלב כמילוי דלי במים על ידי כוס: באופן נורמלי הכוס תיקח כמות קבועה של מים בכל פעם שמרוקנים אותה לדלי. אי ספיקה הוא מצב בו יש בכוס חור. כעת, הכוס לא תספיק להעביר את אותה הכמות של המים כיוון שהיא מאבדת מים בדרכה לדלי. כך הלב לא מספיק לפמפם את אותה כמות של דם כמו שהיה מספיק בעבר.

כתוצאה מחוסר זרימת דם קדימה (לגוף,  דם מצטבר באזור החזה והנוזלים מתוך הדם בורחים לתוך הריאות. מצב זה נקרא “בצקת ריאות” וזהו מצב מסכן חיים.

סימנים

  • קשיי נשימה
  • חיוורון וזיעה קרה – סימנים של הפרשת אדרנלין עקב המצוקה של הגוף
  • דופק מהיר

ההתדרדרות יכולה להיות מהירה במיוחד.

טיפול

הושבת המטופל וקריאה דחופה למד”א.

נגישות
צריכים עזרה?
Call Now Button