מערכת קרדיווסקולרית (לב, דם וכלי הדם) רענון 6 שעות

שעור מספר 6

מערכת קרדיווסקולרית (לב, דם וכלי הדם)

המערכת הלבבית מתחלקת לשלושה חלקים: משאבה (לב), צנרת (כלי דם) ונוזל (דם).

תפקידי המערכת הקרדיווסקולרית

  • הובלת גזים (חמצן, פחמן דו-חמצני)
  • הובלת הורמונים – כמו אדרנלין ואינסולין, מאיבר הייצור שלהם ועד איבר המטרה.
  • ויסות חום הגוף – כאשר חם בחוץ כלי הדם מתרחבים ופולטים חום, אך כשקר הם מתכווצים על מנת לשמור את החום לכוד בפנים.
  • סילוק חומרי פסולת
  • תפקיד חיסוני – עליו נדבר בהמשך השיעור

דם – הנוזל

heart
  • נפח הדם באדם מבוגר הוא כ-6 ליטרים. מורכב מ-55% פלזמה – הנוזל עצמו, ומ-45% אחוזים של המטוקריט.
  • הפלזמה מורכבת מ- 90% מים, חלבונים, גלוקוז, ליפידים, חומצות אמינו, הורמונים, פקטורי קרישה ועוד.
  • ההמטוקריט הוא מדד לנפח תאי הדם האדומים ביחס לנפח כלל דגימת דם ומבוטא באחוזים. מורכב מתאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות דם (באופן שולי יחסית).
  • תאי הדם האדומים (אריטרוציטים) הם תאים שתפקידם לשאת חמצן מהנאדיות אל תאי הגוף ולשאת בחזרה את הפד”ח מתאי הגוף לנאדיות. הובלת החמצן מתבצעת באמצעות חלבון ההמוגלובין.
  • תאי הדם הלבנים (לויקוציטים) הם תאים שתפקידם לקחת חלק בפעילות החיסונית של הגוף ולהגן עלינו מפולשים זרים, חיידקים, מזהמים ועוד. תאים אלו יכולים לצאת מכלי הדם, לנוע נגד כיוון הזרימה ולשנות צורה.
  • טסיות הדם (טרומבוציטים) הינן שברי תאים שמקורם בתא ענק. כאשר יש פציעה/קרע בכלי דם, הטסיות נצמדות זו לזו ואל כלי הדם ואוטמות את המקום באמצעות שפעול מערכת הקרישה. כלומר, הן מפעילות את מערכת הקרישה עד ליצירת קריש דם.

כלי הדם – הצנרת

heart

מורכבים משלושה סוגי כלי דם:

  • עורק – כלי דם אשר יוצא מהלב.

בד”כ מדובר בכלי דם אשר בתוכו דם רווי חמצן (למעט עורקי הריאה אשר מזרימים דם רווי פד”ח). הינו כלי הדם המסיבי מכולם משום שאמור לשאת בלחצים הגדולים מכולם.

מורכב משלוש שכבות:

  • טוניקה אינטימה – השכבה הפנימית ביותר. חלקה מאוד ומונעת מתכולת הדם “להיתקע” בדפנות כלי הדם ולפגוע בשלמותו.
  • טוניקה מדיה – השכבה האמצעית. שכבת שריר אשר מסוגלת להתרחב ולהתכווץ ולהשפיע על לחצי הדם בגוף.
  • טוניקה אדוונטיציה – השכבה החיצונית ביותר.

עורקים חשובים:

  • העורק הראשון והגדול ביותר – אבי העורקים. יוצא ישירות מהלב וממנו מתפצלים שאר העורקים.
  • קרוטידים – שני עורקים (ימין ושמאל) היוצאים ישירות מקשת אבי העורקים ומובילים דם למוח.
  • הרדיאלי – עורק הנמצא בקו האגודל. בו מודדים דופק.
  • הפמורלי – עורק הירך. גם הוא, כמו האיבר בו הוא נמצא, גדול מאוד.

עורקים כליליים (Coronary Arteries): העורקים אשר מזינים את שריר הלב עצמו.
העורקים יוצאים ממש מתחילת אבי העורקים ומכתרים את הלב כולו.

חשוב לזכור כי בשונה מכל מערכת הדם, הלב מוזן דרך העורקים הקורונריים דווקא בדיאסטולה ולא בסיסטולה!

  • וריד – כלי דם אשר נכנס אל הלב.

בד”כ מדובר בכלי דם אשר בתוכו דם רווי פד”ח (למעט ורידי הריאה אשר מזרימים דם רווי חמצן).

  • נים – כלי הדם הקטן ביותר. מורכב משכבה חד תאית. תכונה זו מאפשרת לו לעשות שחלוף של חמצן ופחמן דו-חמצני עם תאי הגוף. מעביר גזים, מים וחומרים חיוניים היישר אל התאים ומחוץ אליהם.

לחץ דם – הלחץ שמפעיל הדם כנגד דפנות כלי הדם.

לחץ הדם מושפע ממרכיבים רבים כמו: כמות הדם, עוצמת כיווץ הלב, מספר פעימות בדקה, קוטר כלי הדם (שמשתנה) וכו’. לחץ הדם מתחלק ללחץ סיסטולי (בעת כיווץ החדרים) ולחץ דיאסטולי (בעת שהחדרים רפויים).

במבוגר לחץ דם סיסטולי תקין הינו בין 90-140 ממ”כ ולחץ דם דיאסטולי תקין הינו בין 60-90 ממ”כ. המספר מוצג כך: 120/70.

לחץ דם תקין אצל ילדים ותינוקות (סיסטולי) מחושב כ: 80 +(גיל התינוק/הילד כפול 2).

לחץ דופק מוגדר כהפרש שבין לחץ הדם הסיסטולי לדיאסטולי ובטווח תקין הוא בין 30-60 ממ”כ.

הלב – המשאבה

הלב הינו איבר שרירי המשמש כמשאבת הדם. במהלך חיינו הלב לא מפסיק לפעום ולו לרגע. בשל כך שריר הלב הוא ייחודי. גודלו כגודל אגרוף, והוא ממוקם במרכז בית החזה, מאחורי עצם החזה, עם נטייה קלה שמאלה.

נסתכל על הלב כקופסא המחולקת לארבעה חלקים:

חלוקה לאורך – צד ימין ושמאל, כאשר צד שמאל עשיר בחמצן וצד ימין עני בו.

חלוקה לרוחב – עליות וחדרים. בחלקה העליון של הקופסא נמצאות שתי עליות, ובחלקה התחתון של הקופסא נמצאים שני חדרים.

שריר הלב אחראי על הזרמת הדם לכל הגוף ופועל במנגנון כיווץ והרפיה.

בעת כיווץ הלב, דם זורם מהלב לכלי הדם ואילו בזמן ההרפיה מתמלא הלב בדם. בין העליות לחדרים ובין החדרים והעורקים הגדולים (אבי העורקים ועורק הריאה), ישנם מסתמים השומרים על זרימה חד-כיוונית השומרים על נפח הדם בחדרים, שיוזרם בהמשך לכלי הדם.

הלב מורכב משלוש שכבות:

  • אנדוקרד – שכבה פנימית וחלקה
  • מיוקרד – השכבה האמצעית והמסיבית. שכבת שריר חזקה ביותר
  • אפיקרד – השכבה החיצונית

מסביבו נמצא הפריקרד (או: שק הלב) וביניהם נוזל פריקרדיאלי שמשמש כחומר סיכה.

כיצד פועלת המערכת?

ראשית, העליות מתכווצות ולאחר מכן החדרים. בעת כיווץ העליות, החדרים רפויים והמסתמים בין העליות לחדרים פתוחים ומאפשרים מעבר דם מהעליות לחדרים (דיאסטולה). לאחר מעבר הדם מהעליות לחדרים, החדרים יתכווצו על מנת להזרים דם לכלי הדם הגדולים, שיזרימו דם לגוף ולריאות. בעת כיווץ החדרים המסתמים בין העליות לחדרים נסגרים ומונעים חזרת דם לעליות(סיסטולה), ואילו העליות מתמלאות בדם.

דופק תקין  במבוגר נע בין 60-100 פעימות בדקה.

דופק תקין בילד נע בין 80-120 פעימות בדקה.

דופק תקין בתינוק נע בין 100-160 פעימות בדקה.

קצב לב מעל 100 לדקה (במבוגר) נקרא טאכיקרדיה, ואילו קצב לב מתחת ל-60 בדקה (במבוגר) נקרא בראדיקרדיה.

נלמד על מבנה הלב וכלי הדם הראשיים תוך סקירת מחזורי הדם.

המחזור הגדול: דם רווי בחמצן אשר נמצא בעליה השמאלית עובר דרך המסתם המיטרלי (Mitral valve) אל חדר שמאל. מחדר שמאל יוצא הדם דרך המסתם האורטלי (Aortic valve) אל אבי העורקים. מאבי העורקים מוזרם דם לכלל הגוף. דם הזורם במערכת העורקית רווי בחמצן ומספק חמצן לאיברי הגוף באמצעות הנימים. בנימים מתבצע שחלוף הגזים עם התאים: הם מוסרים חמצן לתאים ומקבלים פחמן דו-חמצני בחזרה. פחמן דו-חמצני זורם ממערכת הנימים וממשיך לוורידים עד הגעתו לשני הוורידים הנבובים: וריד נבוב עליון (Superior Vena Cava) אשר מחזיר את הדם מהחלק העליון של הגוף, ווריד נבוב תחתון (Inferior Vena Cava) אשר מזרים דם מחלק הגוף התחתון חזרה אל הלב. הוורידים הנבובים נכנסים אל העליה הימנית. דם זה עני בחמצן.

המחזור הקטן: דם רווי בפד”ח ועני בחמצן, אשר נמצא בעליה הימנית, זורם לחדר ימין דרך המסתם הטריקוספידלי (Tricuspid Valve). מחדר ימין זורם הדם דרך המסתם הפולמונרי (Pulmonary Valve) אל עורק הריאה. עורק הריאה מתפצל לשניים ונכנס לריאות. בריאות מתבצע שחלוף גזים ופד”ח משוחלף בחמצן. מהריאות מתנקז הדם לארבעת ורידי הריאה ומשם לעליה השמאלית. דם זה עשיר בחמצן.

מערכת ההולכה: הלב איננו מסוגל לבצע פעילות מכנית של כיווץ ללא גירוי חשמלי ובשל חשיבותו יש לו מערכת הולכה משלו.

הזרם החשמלי נוצר בקוצב הראשי של הלב (SinoAtrial Node) אשר ממוקם בעליה הימנית. הזרם החשמלי מאפשר את כיווץ העליות. לאחר השהיית הזרם למשך כשישית שנייה מגיע הזרם גם אל הקוצב המשני (AtrioVentricular Node) אשר ממוקם בחיץ בין העליות לחדרים. הקוצב המשני מעביר את הזרם לחדרים ומאפשר את כיווצם. מערכת תקינה גורמת לפרוזדורי הלב להתכווץ לפני חדרי הלב, על מנת לאפשר את מילוי החדרים בדם ודחיפת הדם למחזור הדם.

הידעת?

מערכת הלב

  • אצל מבוגר ממוצע הלב פועם כמאה אלף פעמים ומזרים כ- 7,570 ליטר של דם ביום. אורך כלי הדם הכולל אם נחברם הוא כמאה אלף קילומטרים.
  • בזמן השינה קצב הלב יורד בצורה משמעותית בשל השינוי במטבוליזם, תהליך חילוף החומרים. בזמן מנוחה ושינה פעילה המערכת העצבית הפרא סימפטית. מערכת זו אחראית על פעילות הגוף בזמן מנוחה ומנתבת את האנרגיה למקומות הנדרשים. למשל בזמן ארוחה תנתב את רוב האנרגיה והדם אל הקיבה. בזמן שינה היא גורמת ללב להאט ולגוף להירגע.
  • מחקרים חדשים מראים כי ישיבה מרובה על כיסא במהלך היום מקושרת לבעיות בריאות רבות כולל בעיות בתפקוד הלב.

מחלות לב

  • מחקרים מצביעים על כך שאנשים הנשכבים לישון בשעות מאוחרות בעלי סיכון גבוה יותר לפתח מחלות לב, גם אם הם מקפידים על שינה בת שמונה שעות.
  • רגשות שליליים ודיכאון מגבירים את הסיכוי ללקות בהתקף לב ושבץ.
  • הגורמים העיקריים בהעלאת הסיכון למחלת לב לפי סדר יורד: גיל, מין, היסטוריה משפחתית, עישון, השמנה, מחסור בפעילות גופנית.

מערכת הדם

  • מיקרו סירקוליישן הוא מונח המתאר את מחזור הדם בכלי הדם הקטנים ביותר. לפני שנתחיל בתיאורו נפרט על מהלך הדם מן הלב והלאה. הדם יוצא מן הלב דרך העורקים. עורקים אלה קטנים בהדרגה עד שהדם מגיע לעורקיקים (כלי דם בקוטר של כעשרה עד מאה מיקרו מטרים). מן העורקיק עובר הדם אל מערכת מסועפת של נימים (בקוטר של כחמישה עד עשרה מיקרו מטרים). ממערכת נימים זו יוצא הדם אל הוורידונים (עובי של כעשרה עד מאתיים מיקרו מטרים) ומשם מתרחב בהדרגה אל הוורידים וחזרה אל הלב. לרוב כלי דם אלו ישנן דפנות של רקמה חלקה והם מוקפים בתאים בעלי יכולת כיווץ שנקראים Pericytes. הרקמה מספקת מעבר חלק לדם ובנוסף לכך היא מפרישה מולקולות שמונעות מהדם להיקרש, אלא אם כן יש מקרה של דליפה. תאי הכיווץ משמשים לכיווץ והרחבת כלי הדם ובכך שולטים במהירות הדם ובלחץ הדם.
  • כאשר הדם מגיע אל העורקיק הוא מאט, זאת בעזרת התאים האמורים. משם הוא עובר אל מערכת הנימים שבה מתבצע חילוף החומרים בין הרקמות והדם. מכיוון שעוביים של הנימים הוא כעובי תא אחד תהליך חילוף החומרים מתבצע ביעילות רבה. משם הדם יוצא אל הוורידונים הרחבים יותר אשר מעלים בחזרה את מהירות זרימתו.
בחן את עצמך
נגישות
צריכים עזרה?
Call Now Button